בפריז

בית אל הכוכבים, והשמיים מתחת,
ארץ בהלם אותו קרוב.
In a Paris גדול ומשמח
כל אותה כמיהה סודית.

שדרות ערבות רועשות,
קרן האור האחרונה של שחר נמוגה,
בכל מקום, בכל מקום כל הזוגות, אדי,
שפתיו רועדות ואת עין נועזת.

אני כאן לבד. ליד גזע עץ ערמון
היצמד ראש כל כך מתוק!
וגם שהלב בוכה הפסוק רוסטאן
כפי שיש, לעזוב מוסקבה.

פריז בלילה אינה זרה לי ואומלל,
יקר יותר מאשר הלב הישן של הזיה!
אני הולך הביתה, יש עצב סיגליות
ומישהו דיוקן חיבה.

יש מישהו נראה עצוב אחים.
יש פרופיל עדין על הקיר.
רוסטאן ואת מעונה Reichstadt
ותאמר שרה – כולם באים בתוך חלום!

In a Paris גדול ומשמח
אני חולם על הדשא, עננים,
ואז לצחוק, וצל קרוב,
והכאב הוא עמוק כמו קודם.

פריז, יוני 1909

ציון:
( עדיין אין דירוגים )
שתף עם חבריך:
מרינה צווטייבה
הוסף תגובה