אני זוכר טיבולי *

הנער קרב את שפתיו בעדינות שצבטו,
ילדה, זעקתי, ראש ירד אל חזהו…
– עצוב וחמוד! –
למרבה הצער נוטה ילדים אשוחית המאה.

אשוחית אפל בחיים האלה שראו כל כך הרבה
יפה מדי, עם עיניים גדולות, ילדים.
בשום פנים ואופן
הם בחיינו. האושר שלהם, שמחתם – באלוהים.

הים הוא כחול מרחוק, כמו ספיר ענק,
ילדים של זעקות נשמעות דשא רחוק,
באוויר – שחף…
מחזות ילד, חבר בחורה בעולם כולו…

קריאה מנקה בביאה, לסדר אותם פגע,
עוצמה, חכם, vydavshaya אל רבים!
חליל בוכה…
ילדה, זעקתי, ראש ירד אל חזהו.

ברלין, הקיץ 1910

___________
*Souvenir de Tivoli (ital.).

ציון:
( עדיין אין דירוגים )
שתף עם חבריך:
מרינה צווטייבה
הוסף תגובה