הממלכה שלנו

משחק של המלכים ועשירים,
היופי שלהם לא אומר הפסוק:
הם ברוקס, עצים, שדה, חתולי
והדובדבן בשנה שעברה בטחב.

שנינו – פיות, שכן טוב,
רכושנו מחלק את היער האפל.
כששכב על הדשא ועל השעון, הן באמצעות סניפים
מתנוצץ ענן לבן במרומי שמים.

שנינו – פיות, אבל גדול (באופן מוזר!)
שתי ילדות פרועות רק לראות אותנו.
מה שברור לנו – עבורם מאוד מעורפל:
כבכל – עין הצרכים פיות!

אנחנו גם. עדיין במיטה
כל הבכירים, ואוויר קיץ טרי,
רוץ Me. עצים אנחנו להתנדנד,
ריצה, ריקוד, המאבק, סלאש מקל!..

אבל היום עבר, ושוב פיות – יְלָדִים,
איזה מחכים צעד כי הוא שקט…
אח, העולם הזה ואת האושר של להיות בעולם
יותר מבוגר שאינו אם תן פסוק?

לדרג אותו:
( 1 הערכה, מְמוּצָע 1 מ 5 )
שתף עם חבריך:
מרינה צווטייבה
הוסף תגובה