לאחר עמית (של נחושת
השיער שלי! מנצח בשידור חי!)
נשבעתי להזדקן,
אבוי: לְהִתְקַעֵר – שכחתי.
לא להאמין שלגים מולדים –
………………………………………
הוא רק נופף לאלים:
איפה לא להזדקן, לא נהיה אפור…
……………………………………..
………………………… זקן
ששרתי – כסף,
זה אני – poserebrylo.
דצמבר 1940
