לתרגם:
פורטל משורר: מרינה צווטאייבה
לקרוא בהמשך: קופידון קרום בתולים - פושקין

היום, בעל טוב.
יש לך איזה סיפור חדש כיף.
L בשימוש להכיר אותך, החברים שלי,
ילד עיוור עם תחבושת?
עיוור?.. כאן? לְרַחֵם, פבואר!
קופידון באמת, חברים, לא עיוור:
אבל שרץ הגיע w ציד,
כדי, אנשים לצחוק ורע,
הטירוף שלו הוביל.
טירוף הוא ארוס:
אבל פתאום, אני לא יודע למה,
שיעמם אותו.
לקחתי על עצמי פרויקט מיזם חדש:
תחבושת בעיני רמה יפות,
Goes סורר Hymenaeus ...
ומה הוא קרום בתולים?
הוא הר געש בנו שותק,
קר, לתשושים עצלנים,
רוטן רדום במשך מאה,
ואיש טוב אבל,
כן, יש לו רוח קנאה.
אלוהים קנאה עצוב
בשלווה שהוא לא יכול לתפוס תנומה;
כל האח הקטן דהר,
אותו בחשאי המציץ
והוא השגיח sopostata
עם הפנס המעייף שלה.
זה הילד שלי מתקרב אליו
ואנחנו רוחות בוגדניות:
"שמחה, בְּתוּלִים!
גם, תפצה, כל חכם!
לשכוח, הידידים היקרים,
מדון מגוחך וחסר תועלת!
כן, רק לתמיד, נראה!
קח תחבושת ובכן לזכרו, חמוד,
וכדי לי הפנס שלך תן!»
ומה? הוא האמין באלוהים משעמם.
קופידון קפץ משמחה,
וזה בעיני כל הכוחות שהוא
רענן אחיו התהדק.
קרום בתולי סיורים משעממים
מאז הפסקנו בלילה;
העיניים שלו מקנאות
עכשיו, הוא לא מפחד יופי;
הוא רגוע, אבל אחיו הבוגדני,
בהלצה כבד מעל ומעבר,
המלחמה היא כפויה טובה
עם עיוור ובת בריתה.
חלום על קטועת התמותה,
קופידון בלילה השקט
מתנות לנטרן מאהב
ואני עצמי ליווי מזל
כדי ואשתו הישנה בבית;
עצמו מן הקרום בתולים הרשלן
הוא שומר על הדלת הסודית ...
תבין אותי, הידיד שלי אלנה,
והסיפור חכם להאמין!

רוב לקרוא שירים צוטאיבה:


כל שירה (תוכן לפי סדר אלפביתי)

השאר תגובה